ההבדל בין בקבוקי יין מזכוכית חלבית ובקבוקי יין מזכוכית עם התזת חול

ציפוי בקבוק זכוכית והתזת חול הם שניהם טיפול מעורפל על פני בקבוק הזכוכית, כך שהאור יכול ליצור פיזור אחיד יחסית לאחר המעבר דרך האהיל, וקשה למשתמשים רגילים להבחין בין שני תהליכים אלה. להלן תיאור שיטות הייצור של שני התהליכים וכיצד לזהותם.

1. תהליך הקצפת: ציפוי מתייחס לטבילת בקבוק הזכוכית בנוזל החומצי המוכן (או מריחת משחה המכילה חומצה) כדי לשחוק את משטח הזכוכית בחומצה חזקה, ובמקביל, אמוניה מימן פלואוריד בתמיסת החומצה החזקה גורמת למשטח הזכוכית ליצור גבישים. לכן, אם תהליך הקצפת נעשה היטב, פני השטח של הזכוכית הקפואה חלקים ביותר, והאפקט המעורפל מיוצר על ידי פיזור גבישים. אם פני השטח מחוספסים יחסית, זה אומר שלחומצה יש שחיקה רצינית על הזכוכית, שהיא ביטוי לאומנות הלא בוגרת של אדון הקצפת. או שלחלקים מסוימים עדיין אין גבישים (הידועים בכינוי "לא מקרקעין לחול", או שהזכוכית התנדנדה), שגם הם שייכים לשליטה הלקויה של אומנות המאסטר. תהליך זה קשה מבחינה טכנית. התהליך מאופיין בצורה הטובה ביותר על ידי המראה של גבישים נוצצים על פני הזכוכית, אשר נוצרים במצב קריטי, בעיקר משום אמוניום מימן פלואוריד הגיע לנקודה שבה הוא הולך ואוזל המכירות.

2. תהליך התזת חול: תהליך זה נפוץ מאוד. הוא פוגע בפני השטח של הזכוכית עם חלקיקי חול שנורים במהירות גבוהה מאקדח ריסוס, כך שהזכוכית יוצרת משטח קעור וקמור דק, כדי להשיג את האפקט של פיזור האור, מה שגורם לאור להיראות מעורפל כשהוא עובר דרכו. פני השטח של מוצר הזכוכית בתהליך התזת החול מחוספסים יחסית. מכיוון שמשטח הזכוכית פגום, נראה כי בקבוק היין המקורי מזכוכית שקופה נראה כזכוכית לבנה. המלאכה בדרך כלל קשה.

שני התהליכים הם תהליכים שונים לחלוטין. עלות הזכוכית הקפואה גבוהה מזו של זכוכית מתזת חול, וההשפעה נובעת בעיקר מצרכי המשתמשים. כמה משקפיים ייחודיים גם אינם מתאימים לכפור. מנקודת המרדף אחר האצולה, יש להשתמש בכפור. ניתן להשלים את תהליך התזת החול במפעלים כלליים, אך לא קל לעשות את תהליך התזת החול בצורה טובה.